מפרויקט לפרויקט...

טוב, אז מה קורה? וואו,עבר הרבה זמן מהפעם באחרונה-אבל ה' עדי שלא היה לי זמן בגרוש. באמת. (איזה נדוש זה,הא?!)

 מה היה לנו? אה,כן-אז ככה:
התחיל החופש הגדול,היה ישב"ז,הייתה לנו המסיבת סיום (סיום הביה"ס,מחזור ג' כבוד!!!),התחלתי לעבוד(שכר מינימום),המחשב שלנו תוקן (ברוך ה') ואני טובע בים של פרויקטים.


אז די בתחילת נחופש הגדול,הלכתי לישב"ז של הישיבה שבה  אני אלמד שנה הבאה. (ישב"ז=ישיבת בין הזמנים. שבוע שבאים ולומדים בישיבה ויש פעילויות וכו') אז היה לימוד,הרצאות,שיעורים,פיינטבול (היה די מעפן,אבל לפני שבוע בערך הלכתי שוב לפיינטבול וזה די פיצה...) היה גם בריכה,על האש,הרצאה של גרשון בר כוכבא (ההרצאה על צפת-חזק כמו תמיד! למרות שהוא לא היה משופשף עליה...) קיצור היה כיף. אה כן,גם שבוע אחרי זה הלכתי לאשקלונה עם חברים. וואלה איזה כיף בקמיקזה...


למסיבת סיום שלנו אני הייתי אמור לערוך סרט+מצגת תמונות. היה לי כבר את כל החומרים גלם,הבעיה היא לערוך...כן,כן...זה היה מעייף מאוד...וכמובן,איך אני יכול לערוך אם המחשב בתיקון? אח...זה היה אתגר מעבר לאתגר... אבל הבלתי יאומן נעשה: יש לנו סרט ומצגת!!! המסיבת סיום הייתה די נחמדה,אפילו היה קצת מרגש,וכולם די התפעלו מהסרט. תוך כדי העריכה כמובן,הייתי צריך לגבות את כל המחשב בערך,ולעזור לחבר שלי  לעשות את הספר מחזור. גם אחרי המסיבה אני עדיין עובד על הספר-חייב לסיים אותו עד הפגישת מחזור הקרובה...


גיליתי,שכל כך שאין לי זמן,כך שהדבר שאני מצייר במשך השבוע זה את הקומיקס ל"עלונהעלה"(עלון העלה/עלונה עלה/עלה נעלה-העיתון של בנ"ע). כן,לא סיפרתי לכם,אבל מלפני איזה חודש ומשהו אני מצייר קומיקס לעלון של בנ"ע שיוצא ביישוב שלנו (אחת לשבוע שבועיים) והמדור נקרא "פרשה בקטנה" (כן,הקומיקס של פ"ש) אז הנה כל הקומיקסים שציירתי עד היום,לפי סדר כרונולוגי:


השלו-פרשת בהעלותך:

פרשת קורח:

בנות צלפחד-פרשת פנחס:

גואל הדם-מטות מסעי:

ו...כן,אמרו לי שלא רואים ת'כתב (בעלון הקומיקס מוקטן בהרבה) אז- פרשת ואתחנן:

ספרים:שבוע הספר והספר שלי-יצא סופסוף!!!!

כן,כן!!!!

אחרי אלפיים שנות צפיה ארוכה ומתמשכת-הספר שלי יצא!!!!!!

הספר מורכב בעצם באוסף של קומיקסים מצחיקים,מתבסס על קטעים מוכרים.

המחיר:

35 ש"ח-כריכה רכה

45 ש"ח-כריכה קשה-אזל

אה,ויש גם ב-20 ש"ח אבל זה כריכה מעפנה והדפים נתלשים-ראו הוזהרתם!!!!

לצפיה בכריכה (דו צדדי):http://docs.google.com/viewer?a=v&pid=gmail&attid=0.1.1&thid=126b4a2d8797411b&mt=application/pdf&url=http://mail.google.com/mail/%3Fui%3D2%26ik%3D4de88dec25%26view%3Datt%26th%3D126b4a2d8797411b%26attid%3D0.1.

1%26disp%3Dattd%26zw&sig=AHIEtbQeP5-4BnKonkNoBpYGzwuK28VC7Q&pli=1

אה,למי שלא יודע חברת גוגל הכריזה על תחרות ציורים של הלוגו שלה בנושא כדורגל-לכבוד המונדיאל. שלחתי ציור,עליתי לשלב הגמר ו...לא זכיתי (...) אין מה לעשות. הכל לטובה. וד"א תודה לכל מי שכן הצביע לי.את הציור אפשר לראות (ביחד עם העשרה שעלו לגמר) בקישור:http://www.google.co.il/intl/iw/lovefootball/doodle4google/vote/index.html#1-חפשו את הציור שלי...

ו

שבוע הספר-היה סבבה. עשיתי קצת מכירות (של הספר) וגם קניתי כמה ספרים פרסי גקסון וגנב הברק ופרסי ג'קסון וים המפלצות,שרלוק הולמס -כל הסיפורים חלק א' וגם את טינטין והתכשיטים של הזמרת


יאללה ביי,המחשב שלנו מקולקל אז אני לא יכול לעדכן כ"כ הרבה....נקווה לטוב...

טיול שנתי-אחד הדברים הטובים!!!!

אז מה קורה? ת'כלס-אין מה לעדכן,היה ל"ג בעומר,מדורה עד הבוקר,ר' שמעון בר יוחאי...אבל חוצמזה-הטיול השנתי! היה אחד המטורפים,אחלה טיול,מסלולים טובים-לא קשים מדי,טיול אופנים מעולה-בקיצור:היה שווה! ישנו  בכפר האינדיאני בישוב אבני איתן. בשתי מילים (או במספרים): 8/9 
ד"א המדריך שאל חידה ממש קשה והוא אמר אמר שלקח לו שעתיים לפתור אותה ומי שפותר-מקבל טילון גדול-ואני אחרי כמה דקות פתרתי אותה........


אוקיי החידה היא כדלהלן:


מה משותף למילים הבאות: שור-התם-רחל-התמנייה-מצפת-נחנק-בערבה


בלי נדר ברשומה הבאה אני אפרסם ת'תשובה.... 

זה רישמי: לא זכיתי בתחרות הקומיקס

טוב,אז כן....לא זכיתי בתחרות הקומיקס של אותיות מה לעשות,כנראה שלא הייתיצריך לזכות אם כן...חוץ מזה שבהוצאה לאור הספר מתעכב יותר מן המצופה,וזה מתחיל להרגיז...אבל,הי! למה להתחיל עם החדשות הרעות? טוב אז חוץ מזה היה לי יומולדת 14 ביום שני האחרון,וסופסוף הסורק עובדאז הנה קישקושים שלי מהעת האחרונה:

ואם כבר דיברנו על תחרות הקומיקס של אותיות,הנה הקומיקסים שרציתי  לשלוח לתחרות-ולא שלחתי

:

טוב,זהו לבנתיים....

אווטאר בתלת מימד-אחד הסרטים הטובים!!!

כן,כן הלכתי לאווטאר (Avatar) בתלת מימד...זה היה מעולה ממש סרט טוב. תשאלו אם הוא עדיין בקולנוע? אז זהו שכן. לפחות בגלובוס מקס. בכל מקרה קצת פרטים על הסרט:את הסרט ביים ג'יימס קמרון. הסרט זכה בשני פרסי גלובוס הזהב בקטגוריות הסרט הדרמטי הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הסרט היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר ומתוכם זכה בשלושה - צילום, אפקטים מיוחדים וניהול אמנותי.‏ ^{הסרט יצא לאור בפורמט רגיל, בפורמט תלת-ממדי וכן בפורמט IMAX. תקציבו נאמד ב-237 מיליון דולר והוא מהווה פריצת דרך קולנועית במובנים של טכנולוגיית הסרטה, של התפתחות דרך הצפייה בתלת-ממד ושל צילום סטריאוסקופי עם מצלמות שתוכננו במיוחד עבור ההפקה}

הסרט צבר את ההכנסות הגבוהות ביותר בהיסטוריה, ובכך עקף סרט נוסף של ג'יימס קמרון, טיטאניק. בנוסף, הוא הפך לסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים בישראל.

עלילה:

כוכב הלכת פנדורה הוא עולם חוצני שופע צמחיה ויערות גשם המלא בצורות חיים, חלקן מדהימות ביופיין, חלקן קטלניות. הכוכב מאוכלס בגזע דמוי אנוש הקרוי נאבי. בהתאם לכבידה הנמוכה על פנדורה גובה הנאבי כשלושה מטרים, והם בעלי זנב ועורם כחול; הנאבי חיים בהרמוניה עם הטבע, אשר על פי אמונתם מציית לישות בשם אייווה, שהיא מקור כל החיים. בני האדם פולשים לעולם זה כדי לחצוב מחצב מיוחד במינו, ה"נדיריום" (באנגלית: Unobtainium, הבלתי ניתן להשגה) ששוויו בסרט עומד על 20 מיליון דולר לקילוגרם. לאחר שהמשא ומתן על חציבת הנדיריום נכשל בני האדם עוברים לדרך אלימה ופותחים נגד הנאבי במלחמה, והנאבי מגייסים את כל כוחותיהם במטרה להגן על קיומם.

ג'ייק סאלי, הפרוטגוניסט, הוא חייל חיל הנחתים האמריקני לשעבר שנפגע בקרב ונותר משותק מהמתניים ומטה. הוא נבחר להשתתף ב"פרויקט אווטאר" במקום אחיו המדען, שנרצח ונשדד. משום שאינם יכולים לנשום את האוויר בפנדורה, ובגלל שדרכי הגישור הקודמות נכשלו במטרה להגיע להסכם שיאפשר לבני האדם לחצוב את הנדיריום ללא מלחמה, בני האדם יצרו הכלאה בין שני הגזעים בדמותו של ה"אווטאר". הכלאה זו פועלת בשליטה מרחוק של המוח של האדם שאליו הותאמה בעת שהוא מחובר למכשירים ונמצא במצב של שינה. הדמיון הגנטי בין ג'ייק לאחיו הופך אותו למועמד מצוין, ולפי הנרמז גם ליחיד שיוכל לרשת את האווטאר של אחיו. ג'ייק מצטרף לפרויקט, ומובטח לו שאם יספק מודיעין על הנאבי יקבל כסף לניתוח שיאפשר לו ללכת שוב.

הוא מוצא את עצמו לכוד בהתגוששות של כוחות בין מפקד כוחות שכירי החרב, אל"מ קוואטריץ', השואף להכרעה בכוח של הנאבי, לבין המדענית אוגוסטין, שמחקריה חושפים שהישות "אייווה" היא מוח-על המתפרש על פני כל עצי היער של פנדורה. הוא נתקל ביופי המרהיב של העולם, וגם בסכנות שבו. בשבוע הראשון שלו בגוף האווטאר הוא נותר ביער המסוכן לבד וכמעט נהרג על ידי חיות היער אולם אחת מבנות הנאבי, נייטירי, מחלצת אותו ומביאה אותו בפני מועצת השבט, בה מוחלט לתת לו הזדמנות להשתלב בחיי השבט ולהפוך לחלק ממנו. נייטירי מופקדת על לימודיו ואט אט הוא הופך לחלק מהשבט. לבסוף כאשר בני האדם מחליטים להשמיד את ביתם של הנאבי ואת המקום הקדוש להם ביותר, ג'ייק מחליט לנקוט עמדה ולהילחם בבני גזעו להצלת בני שבט הנאבי.

בסוף הסרט איווה מעתיקה את תודעתו של ג'ייק אל גוף האווטאר שלו וכך הוא הופך להיות אחד מהנאבי.

בניגוד לחלק מהאנשים,לא היה לי כאבי ראש והמשקפים לא הציקו לי בכלל. אבל למחרת בבוקר היה לי סחרחורת....

after Passover

כן כן, מפסח לא יצא לי לעדכן ואפילו מלפניכן...מהביריה,תכל'ס. טוב,אז יש מה לעדכן,וחבל שיש לי בעיה עם הסורק כך שאני לא יכול לשתף אתכם בציורים מהתקופה האחרונה... בכל מקרה,נתחיל כרונולוגית:

מסע פסח- בימים שני שלישי,ז' ו-ח' ניסן יצאתי למסע פסח של בני עקיבא. בכללי,היה סבבה,אפילו מעולה (למרות שבד"כ אני אומר את "הבכללי" בסוף) המסלולים לא היו קשים,אבל היה קטע שביום הראשון הנהג הוריד אותנו בכלל במסלול אחר וכבר התחלנו ללכת....זה היה מעצבן. לא כי זאת היתה דרך קשה-אלא דרך מציקה...אז חזרנו לאוטובוס,ונסענו למסלול.כשהגענו,חלק גדול מהשבט התקדם,ואני ועוד כמה חברים נשארנו מאחור.לא היינו לבד,היה איתנו חבר'ה מסניפים אחרים. אה,אולי זה הזמן לציין שאנחנו סניף נפרד והלכנו במסלול הנפרד... (לא היו במסלול הנפרד יותר מדי סניפים...) בכל מקרה אנחנו הולכים והולכים, ופתאום אנחנו שמים לב שעוברים לידענו ערבים. בקבוצות,לא ביחידים.נלחצנו קצת והמשכנו ללכת אנחנו מתקדמים, והמסלול מוביל לכפר ערבי.לא פחות ולא יותר. כפר ערבי!!!!!! (אומנם לא מהכניסה הראשית שלו אבל עדיין...) וזה עוד בני עקיבא והכל... הגענו לכיכר. המסלול הורה ימינה אבל לא היינו בטוחים אם כדי להמשיך. אנחנו מתלבטים,ומהכיכר מגיחה מכונית סובארו ישנה שבתוכה שלושה צעירים ערבים. הם התקרבו אלינו והתחילו לצעוק אלינו (ואלה לא היו קריאות עידוד או שמחה...) ברחנו. כשהם הסתלקו חזרנו לשם והמשכנו ימינה (לכיוון שהורה המסלול) אחרי מטרים ספורים,נחשו מה קרה?-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

לא,הערבים לא ירו אלינו ופספסו...ולא לא ניצלנו מאיזה התאבדות של אחד מהם האוטובוס שלנו עבר מאחורינו! אתם לא מבינים איזו הקלה! עשינו את הסימן הזה שעושים כשעוצרים טרמפ, והנהג שזיהה אותנו הוא היה מאוד נחמד גם בלי קשר...) עצר לנו והעלה אותנו. איזו הרגשה אלוקית זאת הייתה...כל האוטובוס שלנו...היינו בטוחים שדפקנו את כולם,שהרי עכשיו הוא ייקח אותנו לסוף המסלול....והוא באמת לקח אותנו. אבל הקטע הוא שהמסלול לא היה אלפי קילומטרים מאיפה שעלינו על האוטובוס,אלא אולי 300 מטרים סה"כ... (אבל בעליה!) בקיצור כשהגענו,ישר הבאנו מה הולך שם. סוף המסלולו היה במגרש כדורסל של הכפר הערבי. מסתבר שמשהו מסניף אחר שבר בטעות כסאות של הערבים-וזה עיצבן אותם...והם התחממו למעל הראש....כשהגענו ראינו את 2 הקבוצות (הסניף שלנו והערבים) צועקים אחד על השני,במצב של "עוד-שניה-זה-עובר-למכות". חברים שלנו אמרו לנו שלפני שבאנו הם כבר הספיקו ללכת מכות איתם... אחרי שניה הערבים נרגעו-אז התפללו מנחה והם קצת התרחקו משם. אחרי התפילה חיכינו לאלה שעוד לא הגיעו (מסתבר שאני וחברי לא היינו האחרונים) ובינתיים זה הספיק להיפתח שוב,אפילו קצת למכות אבל כשהרבה חבר'ה הגיעו-העניינים נרגעו,ואורגן מניין שני של מנחה (למי שלא הספיק,או שהיה עסוק עם הכלבים... ואני חושב שברור למה הכוונה) הפעם הערבים לא הסתכלו וה תחילו לחקות את מי שמתפלל שמונה-עשרה.[אני הייתי באוטובוס-כבר התפללתי לפניכן ולא רציתי להתקרב לכלבים מטונפים.] זה היה די מעצבן. כשהמניין השני סיים,הם עלו לאוטובוס (החבר'ה שלנו,למי שחשב שיהיה עכשיו שוב אקשן...) הנהג היה צריך לסדר משהו בחוץ,וחברים שלי התחילו לקלל את הערבים,לעשות להם פרצופים וכד'. שרו להם גם את השיר המפורסם (הכל יחסי) "מוחמד מת": (במנגינת "ברוך הגבר" של עמיר דביר)

---כל הבית הראשון הוא רק "מוחמד מת" כך שאין קטע שאכתוב אותו---

פועל בניין,

גם אם הוא צם ברמדאן

יש לו זקן אם פרעושים

והוא מוכר/אוכל גבינת עיזים....

הוא לא נביא

בסה"כ עוד ערבי

ויש לו תעודה כתומה

להלהלהלהלהלהלה.....

בקיצור הנהג בא. והתחיל לנסוע,אחרי כמה שניות הכלבים התחילו לזרוק אבנים על האוטובוס (באמת! מי שחשב עד הקטע הזה שזה מתיחה וכל פעם ניחם את עצמו"טוב נו,זה הגיוני" וכשקרה את השורה האחרונה לפני הסוגריים אמר:"לא אין סיכוי!" שיידע שגם הקטע עם האבנים קרה במציאות במסע פסח תש"ע של תנועת בנ"ע) כשהם זרקו אבנים ישר התכופפנו,ניסו לחסום לנהג את הנתיב-הוא ניסה לעבור וגם הצליח,אבל הוא הזמין משטרה...נסענו משם.באמת שלמרות כל הבלאגן שהיה שם-היו מדריכים שהתנהגו במצב שם ל-מ-ו-פ-ת.באמת מדריך שלי אמר שבנ"ע הולכים לחטוף על הראש חזק בגלל מה שקרה.......בערב הייתה לנו הופעה של אודי דוידי,רוקיסט נשמה ישראלי-למי שלא מכיר... בהופעה היה מפוצץ,ולמרות שהיא הייתה קצרה-הוא שר את השירים הכי יפים שלו........אח"כ הלכנו לישון בגני חוגה. (לא לפני מנת מרק סניפי שהכנו...)

למחרת-קמנו,התפללנו,אכלנו ארוחת בוקר (לתנובה היה חסות...) התארגנו ונסענו למסלול (נשמע מהר,אה?! זה לא היה כ"כ מהר במציאות...) המסלול לא היה קשה,אבל מתיש וכיפי הגענו לסוף המסלול מתים מרעב,ירדנו מהאוטובוס והתחלנו לאכול. אחרי כמה דקות מגיעה למקום רכזת וחושבת שהשתגענו:"מה אתם עושים פה?! נגמר המסע! עופו הבייתה!" זה היה גדול. "הבשר עודנו בין שיננו" אנחנו פולטים לה: "..רעבים.נסיים ונלך" ובאמת סימנו והלכנו. בדרך חזור המדריך שלי שמתנדב במד"א סיפר לנו סיפור שקרה לו,אני לא זוכר אם הוא אמר בסוף אם זה אמיתי או לא...

בכללי-היה...(ס'תכלו בהתחלה בשביל לדעת :-)

אחרי המסע- הנקיונות לפסח לא צריך להרחיב בדיבור...

בפסח עצמו לא עשיתי משהוא מיוחד,חוץ מזה שיום אחד אני והמשפחה ובני דודים שלי הלכנו לאיזה פארק ועשינו על האש. (כדי לשבוע כמו שצריך לפחות יום אחד בפסח...) היה טעים ונחמד.

אחרי פסח- החזרה לשגרה.ללימודים. לפני פסח חבר שלי מהכיתה הבטיח שיביא לקרוא אחרי החופש את "פרסי ג'קסון" איך שחזרו ללמידים הוא הביא לי לקרוא אני חייב לציין שעל ההתחלה כבר הבנתי שאני מת על הסדרה הזו... פרסי ג'קסון והאולימפיים היא סדרה בת חמישה ספרים מאת הסופר האמריקאי ריק ריירדן. גיבור הסדרה הוא פרסי (פרסאוס) ג'קסון, ילד בעייתי ממנהטן, שחי עם אמו סאלי ואביו החורג גבריאל אנגליאנו. אחרי ג'קסון רודפות מפלצות מהמיתולוגיה היונית. חבר שלו, שמתגלה כסאטיר בשם גרובר אנדרווד, לוקח אותו למחנה מיוחד בלונג איילנד ומסביר לו שכמו כל הילדים במחנה, גם הוא בן של אל יווני. בהתחלה לא ידוע איזה, אולם לאחר שהוא מתרפא במגע עם מים, נחשפת זהות אביו: פוסידון, אחד משלשת האלים הגדולים (זאוס, פוסידון והאדס) שנשבעו לא להביא ילדים חצויים לעולם. הספר (ומן הסתם גם שאר הסדרה) כתוב בצורה מצחיקה ומותחת כאחד. מומלץ בכלל,ובמיוחד למי שחובב מיתולוגיה יוונית.

חוצמזה, מועד סיום התחרות קומיקס בעיתון אותיות הולך ומתקרב.התפללו עלי....

עד כאן הפעם,כשאוכל לסרוק-אשתף אתכם גם בציורים שלי......

ביריה התש''ע-למות או לכבוש את ההר

המממ....מה נראה לכם?!

כן...אני מת ואני כותב את זה בגן עדן....למרות שזה נשמע הזוי-זאת הייתה הסיסמא...

למרות שאמרתי שלא הצלחתי להירשם בסוף בנ"ע כן הצליחו לרשום אותי והיה מעולה. אין מה להוסיף.

חוץ מזה קיבלתי ספר חדש-"הבן הבכור" הבן הבכור הינו הספר השני בסדררת הפנטזיה "הירושה" מאת כריסטופר פאוליני.ספר מאוד יפה,מומלץ לחובבי פנטזיה. (כדי להתחיל מהספר הראשון-"אראגון")

בלק ובלעם-קומיקס חדש!

טוב,מכיוון שאני משתתף בתחרות קומיקס שנערכת בעיתון אותיות הייתי צריך לחשוב על רעיון לקומיקס טוב. אז שלחתי להם קטעים מהספר-אבל זה לא מספיק. אז עשיתי קומיקס על בלק ובלעם שבא לקלל את בנ"י כשהלכו במדבר ונראה לי שיצא לא רע...

עשיתי את שני העמודים הללו- בתור התחלה,ואח"כ עוד שלושה עמודים של המשלים של בלעם (לא ציירתי את כל מה שקרה בין-לבין עם האתון וכו')

"סינגל"-עמוד ראשון מתוך הספר העתידי שלי!!!!!!!

כן כן,קוראים היקרים.זה לא צחוק.עוד כחודש וחצי הולך לצאת ספר קומיקס חדש שלי- כמו שכבר הודעתי...(לפחות מי ששם לב...) והנה עמוד אחד מתוך הספר בלעדי לקוראי הבלוג!!!

http://www.planetnana.co.il/dvimon/1.png

מה דעתכם?

אפשר להגיב כאן,או במייל: dvirm256@gmail.com

גלופה לחולצה-ביריה

ביום חמישי הביריה!!!!

כן כן,אומנם לא הספקתי להירשם אבל.... הכנתי את הגלופה לחולצה של השבט שלי:

חוץ מהגלופה הזאת הכנתי עוד אופציה,שבסוף לא נבחרה-אבל לדעתי הרעיון שלה יותר טוב:

עדכון פורים

לפני פורים לא היה לי בכלל זמן לכלום (הכתרה ועוד דברים...) אבל בערב פורים דמוקפין הלכנו לבני דודים שגרים בירושלים והיה לי זמן,אז שרבטתי קצת:

בנוסף לכך עלה לי רעיון לקריקטורה שקשורה לפורים-"בימים ההם בזמן הזה..." (אני יודע שזה נשמע של חנוכה...)

בקרוב-עמוד מתוך הספר....

נטיעות-לגוף ולנשמה!

אתמול,ביום שלישי יצאתי לנטיעות של בני עקיבא. האמת,למרות המחיר היקר (89 ש"ח)-היה כיף. המסלול הי די קליל ות'כלס-אין מה לספר על המסלול כי הוא היה די משעמם (חוץ מקטע אחד-שנכנסנו למערה שבה היו מגדלים יונים-מנהרות כאלה אם חורים מיוחדים בקירות...) אבל הפכנו את המסלול למעניין בכך ששיחקנו את "משחק האטב". המשחק הוא כזה: מי שמתחיל את המשחק (בתחילת המסלול) מחזיק את האטב (אטב כביסה) ומראה אותו לכולם-כולם יודעים שזה הוא. המשימה היא לשים את האטב על משהו בלי שירגיש בכך. זה יכול להיות בכל מקום אפשרי: על החולצה,על התיק,על הכובע.... ואז כשעושים עצירה,מי שהאטב אצלו מקבל משימה....וואחד משימה!!! (משימה קשה) בעצירה הראשונה האטב היה אצל חניך אחד,והא קיבל משימה-להציע נישואים לבקבוק!!!!!! זה הלך איכשהו,והמשכנו.... בעצירה השניה האטב היה על מדריך,שקיבל משימה: לזחול את המשך המסלול!!!!!!! (במשך זמן מה....) והוא עשה את זה.... אח"כ האטב היה אצל עוד מדריך,שמשימתו הייתה לשיר סולו איזה שיר מצחיק אחד....זה היה...מעורר מחשבה... בפעם האחרונה,האטב היה אצל עוד חניך,שקיבל בתור משימה לסחוב במשך חמש/עשר דקות את התיקים של כל המדריכים...הוא היה נראה שלומפר,חבל על הזמן...
בקיצור-היה כיף,בערב היתה לנו הופעה של אהרון רזאל באיזה גן פתוח (שם קיבלנו גם חמצווארים-דבר כזה מצמר לחמם ת'צוואר...) ובדרך חזור הייתה לנו הפתעה-שמו לנו מקור לילדים על הכיסאות של האוטובוס! (בגלל איזשהוא מבצע...)

צילמתי המון,ובשביל לראות את התמונות יש ללחוץ על הקישור:
‎http://www.facebook.com/album.php?aid=8660&id=100000324117975&l=f9589dd6ab‎

מתישהו אני אעלה גם סרטונים....בעז"ה...

עוד 2 ספרים חדשים!!!

טוב לא יוצא לעדכן הרבה בזמן האחרון,אבל אני משתדל...




בכל מקרה,העניין הוא שהספר קצת מתעכב אבל בקרוב אני אעלה קומיקסים-גם בגלל שאני אשלח לתחרות הקומיקס של עיתון "אותיות". בלי קשר,לפני כמה שבועות קניתי 2 ספרים חדשים בסדרת "בון" מדובר בסדרת קומיקס עצמאית שפורסמה מ- 1991 עד 2004 הסדרה אוירה ונכתבה על ידי ג'ף סמית, בסוגה פנטזיה קומדית.
הסדרה זכתה בשלושים ושמונה פרסים בינלאומיים, ביניהם בעשרה פרסי אייזנר. מאט גריינינג, יוצר הסדרה משפחת סימפסון ציין כי "אני אוהב את בון, בון הוא פשוט נהדר!" (כריכה אחורית של בון).
עד כה יצאו לסדרה תשעה ספרים שרק ארבעה מהם תורגמו לעברית. הספר הראשון תורגם לחמש עשרה שפות שונות. יצא גם ספר עבה באנגלית, בשחור-לבן, המכיל את כל הספרים ביחד.


מכיון שיש לי את הספר הראשון והשני,קניתי את השלישי והרביעי



הספר השלישי:

הספר הרביעי:

---------------------אזהרה! מכאן והלאה מכיל ספוילרים!!! (המשכי עלילה)------------------------------

מכיוון שאני מאוד אוהב את הסידרה,לאלה שלא מכירים את הסידרה אתן סקירה מקיפה ככל שאוכל על הסידרה:

תקציר העלילה

הסדרה מביאה את סיפורו של בון, יצור נמוך, לבן, קרח, בעל אף גדול, שלמעשה שמו המלא הוא בני בון (באנגלית Fone Bone). בון הגיע מ'בונוויל' ששם כולם נראים כך או בצורה דומה. הוא ובן דודו סמיילי עוזרים לבן דודם העשיר 'בלופר בון' (Phoney Bone) לברוח משם, בגלל תעלול מפוקפק שלו. משם הם עוברים הרפתקאה אחר הרפתקאה במשך תשעה ספרים. בין היתר הם פוגשים בדרקון אדום, בת'ורן ובסבתא בן, ובעכבראשים - שליחיו של "מכוסה הראש", שרודפים אחריהם ובעיקר אחרי בלופר בון ות'ורן.

הדמויות הראשיות

בני בון - הגיבור של הסדרה, בני בון הוא החכם והאמיץ ביותר מביניהם ובעל תושיה רבה. הוא ובן דודו סמיילי בון עוזרים לבן דודם בלופר בון לברוח מבונוויל אחרי שהוא הכעיס את תושבי העיר, והם נתקעים בעמק ללא דרך יציאה. (שם מתרחש הסיפור) בני בון אוהב את הספר מובי דיק אך כל פעם שהוא מספר למישהו על הספר האיש נרדם.

בלופרוביוס ב. בון - נקרא בקיצור בלופר בון. בן דודו העשיר (לשעבר) והחמדן של בני בון. טיפוס ממורמר וכעסן שחושב כל הזמן איך להשיג כסף. הוא נגלה מבונוויל מפני שרצה לבנות בית יתומים על מתחם של פסולת רעילה. ראש העיר נתן יום חופש לכל בתי הספר רק בשביל לזרוק עליו אבנים באחד הימים. קוראים לו בלופר משום שהוא משקר ומבלף כל הזמן.

סמיילי בון - בן דודו הטיפש של בני בון שאוהב לנגן בבנג'ו ולעשן סיגר. הוא אוהב לעזור לאנשים אף על פי שהוא רואה את זה כמו עינויי. לוזר גדול.

ת'ורן הרווסטאר - ילדה הגרה בעמק עם סבתא בן. יש לה אומץ רב, וכמו כן גם סמכויות. אף על פי שלא מוזכר גילה המדויק, סביר להניח שהיא בת 18. בספר השלישי מתגלה שהוריה היו המלכים של העמק, ושסבתא בן הייתה המלכה לפניהם, מה שאומר שת'ורן היא בעצם הנסיכה יורשת העצר של ממלכת את'יה.

רוז הרווסטאר (סבתא בן) - סבתה של ת'ורן. לסבתא בן יש כוח רב, והיא נוהגת להתחרות עם פרות במרוצים. היא לשעבר מלכת את'יה, או "העמק", ויש לה כישורי קרב רבים, כמו גם ידע רב שהיא מסתירה מת'ורן.
ספרי הקומיקס

לוציוס דאון- מנהל את פונדק "כף הקלע" שונא את סמיל בון ואת בלופר בון מכיוון שהם חייביםלו הרבה כסף-ומשלימים לו את זה ע"י עבודה בפונדק.... לוציוס הוא בריון ענק שהוא וסבתא מתייעצים מפעם לפעם.

טד החרק-חרק בגודל של עלה ירוק קטן הנראה ככה.טד מאוד חביב,אך מדבר בשפה עילגת מאוד. לטד יש אח גדול ששומר עליו.

העכבראשים- מפלצות לוזריות ומטומטמות דמוי עכברושים ענקיים. הערבראשים רוצים להשתלט על העמק,והם צריכים לחטוף את בלופר בון ("ההוא עם הכוכב על החזה") בשביל מכוסה הראש

קינגדוק-הבוס של העכבראשים. כמו עכבראש,רק יותר גדול

מכוסה הראש-ייצור מרושע לבוש סחבות שאת ראשו מכוסה ברדס. אוחז קילשון בידו ויש לו תכניות מרושעות מאוד..........

הספרים

בנתיים,יצאו רק ארבעה ספרים בעברית. ע"פ סדר כתיבתם: הרחק מבונוויל,המרץ הגדול,עין הסערה,קוטל הדרקונים

האתר הרשמי של בון: http://www.boneville.com/

מוקצה-ספר חדש

אח......כמה חיכיתי לספר הזה...כשהתחלתי להיות מנוי לאותיות,מוקצה היה בשיאו. כ"כ אהבתי את הסידרה עד שהתחלתי להעתיק את אחד הסטריפים....

ספר זה,נוצר ע"י הצמד הענק-אורי אורבך ושי צ'רקה.אורבך-שבעטו המושחז כתער מתאר,מנתח,עוקץ ומצחיק כל פעם מחדש. וצ'רקה-יוצר הקומיקס האולטימטיבי לציבור הדתי, שבמכחולו (זה קצת לא מתאים לתאר מכחול כ"מושחז כתער") מציג,כמו תמיד קומיקס איכותי מבחינה אומנותית,ואף הפעם הבריק ברעיון של הסיכה על האוזן-שתיראה כמו כיפה.פשוט ענק! אז מדובר במוקצה-כלב של משפחה דתית,ושכל הלבטים,התלבטויות והדילמות שכלב של משפחה דתית עובר הספר,הוא אוסף סטריפים,ובנוי בצורה שבעצם מראה בעיקר את מחשבותיו של מוקצה,פחות דו שיח ופחות עלילה.(בלי קשר שכל קטעי הדיבור של בעלי החיים מוצגים בבלוני מחשבה) אז כנראה שבגלל זה (או בלי קשר לכך...) הפרקים בספר מסודרים ע"פ נושאים. לא בצורה רשמית,אבל מרגישים. שבת,חגים,התלבטויות,מחוץ לבית וכד'...
קראתי,נהנתי,ושוב קראתי ובעז"ה עוד אקרא בעתיד....אני רק יכול להצטער שלא כל הפרקים שפורסמו באותיות,נכנסו לספר (חוץ מאלה שלא כ"כ אקטואלים...)